הפרוגנוזה ומהלך המחלה של קרצינומה מדולרית של בלוטת התריס (MTC – Medullary thyroid carcinoma) יכולים להשתנות במידה רבה בין מטופלים. ריבוד סיכונים יעיל חשוב להבטחת טיפול מתאים ומעקב מותאם אישית. סמנים ביולוגיים (Biomarkers) יכולים לשפר את ריבוד הסיכונים ולסייע בפיתוח טיפולים ממוקדים כנגד המחלה. בעוד שמחקרים רבים בדקו מגוון סמנים ביוכימיים אימונוהיסטוכימיים ב-MTC, טרם בוצעה סקירה מקיפה ושיטתית בנושא. מחקר זה נועד לספק סקירה כוללת של סמנים ביוכימיים אימונוהיסטוכימיים ותפקידם בפרוגנוזה של חולי MTC, עם דגש עיקרי על הישרדות כוללת.

במחקר שפורסם לאחרונה ב-Thyroid, החוקרים ערכו חיפוש שיטתי באמצעות המאגרים הרפואיים המקוונים Embase, MEDLINE (Ovid) וCochrane-. איכות המחקרים הוערכה באמצעות מערכת ניקוד מותאמת המבוססת על הקריטריונים המקובלים. התוצא העיקרי היה ההישרדות הכוללת (Overall survival), והתוצאים המשניים היו סוגי הישרדות אחרים וקשר עם גורמי סיכון קליניים-פתולוגיים והישנות.

מתוך 2992 מחקרים, נכללו 108 שעמדו בקריטריוני ההכללה, אשר בדקו 170 סמנים ביוכימיים ייחודיים ועם גדלי מדגם שנעו בין 11 ל-327 משתתפים. הרוב (72%) דווחו במאמר אחד בלבד. מיעוט מהמחקרים דורגו באיכות גבוהה (28%). הסמנים Ki-67 ו-PD-L1 (Programmed Cell Death-Ligand 1) נמצאו קשורים באופן מובהק להישרדות כוללת נמוכה יותר (יחס סיכון [HR, Hazard ratio]: 6.67, רווח בר-סמך [CI, Confidence interval]: 1.43-31.18 ו-3.34, CI: 1.18-9.51, בהתאמה).

מדובר בסקירה מקיפה של הספרות בנוגע לסמנים ביוכימיים אימונוהיסטוכימיים ב-MTC ומדגישה את הצורך במחקרי ולידציה באיכות גבוהה. המחקר הנוכחי אישר את הערך הפרוגנוסטי של Ki-67 אם כי בוודאות משתנה עקב הבדלים גדולים באיכות המחקרים.יתר על כן, תואר הקשר של PD-L1 להישרדות כוללת גרועה יותר, הישנות מוגברת ומאפיינים קליניים-פתולוגיים אגרסיביים יותר, מה שתומך בהצדקה להמשך מחקר על הפוטנציאל של אימונותרפיה מסוג anti-PD-1/PD-L1 עבור מטופלים עם MTC מתקדם.