טיפול בהורה מזדקן, או בבן משפחה מבוגר, הוא זכות גדולה אך גם חובה. עם זאת, לא ניתן להתכחש לעובדה שלטיפול מתלווים גם אתגרים לא מעטים, בעיקר כשהמטפלים עצמם, הם בני משפחה צעירים, הנמצאים בשיא שנות הקריירה שלהם, ובעצמם גם הורים לילדים קטנים, שעדיין תלויים בהם.

שכיחות מחלות הסרטן בגיל השלישי היא הגבוהה ביותר בקרב קבוצות הגיל השונות, והטיפול בהורה מזדקן שהוא בנוסף גם חולה אונקולוגי, מהווה אתגר אף יותר מורכב, הכולל קשיים לוגיסטיים, רגשיים ואחרים. הדאגה לשלומו של ההורה החולה, העומס הרגשי, ההתמודדות עם הכאבים, עם תופעות לוואי ואפילו עם הצורך לדאוג להסעה לטיפולים ועם בירוקרטיה רפואית מסובכת – מהווים כולם יחד אתגר גדול ומורכב במיוחד. נוסף על כך, גם לגיל המבוגר יש השפעה על מצבו הבריאותי של ההורה, בשל מחלות רקע שנפוצות יותר בגיל השלישי, והיחלשות טבעית של מערכות הגוף. על כן, הטיפול בסרטן בגיל השלישי הוא מורכב יותר ודורש גישה הוליסטית והתחשבות בכלל מצבו הבריאותי של המטופל, וכן במערך התמיכה שיש לו. על כל אלו נוספת גם תחושת האחריות לגבי קבלת ההחלטות הרפואיות שלעיתים מתקבלת בשיתוף בני המשפחה וכאן נכנסת הדילמה האם נבדקו כל האופציות והאם התקבלה ההחלטה המתאימה ביותר.

כאונקולוגית גידולי ראש צוואר, אני יודעת עד כמה משמעותי הליווי של בני המשפחה את החולה המבוגר בתהליך המורכב של הטיפול בגידול הסרטני, ועד כמה הוא משפיע על  החלמתו ורווחתו הנפשית. בן המשפחה המלווה לא נמצא רק בתפקיד "הנהג". למעשה, המעורבות שלו בשיח מול הצוות הרפואי היא לעיתים מפתח להצלחת הטיפול.

צעד ראשון וחשוב בדרך ללקיחת אחריות על הטיפול בהורה המבוגר, הוא לשקף בפני הרופא המטפל את המצב הרפואי לאשורו, ולשאול את השאלות הנכונות והרלוונטיות, שיעזרו לו לקבל החלטות מיטיבות באשר לתוכנית הטיפול. אך כיצד ניתן לדעת מהן השאלות הרלוונטיות? ומה יהיה מקור הידע עליו אפשר להסתמך, כשמקבלים החלטה לכאן או לכאן?

מתוך ניסיון של שנים ומפגשים רבים עם מטופלים ובני משפחתם, אני ממליצה על כמה שאלות נפוצות ועיקריות, שחשוב להעלות בפני הרופא המטפל. הן עשויות להיות מפתח להמשך הטיפול ולהתמודדות יעילה עם תחושת חוסר האונים, עליה מדווחים גם מטופלים רבים, כמו גם בני המשפחה המטפלים:

1. מהן תוצאות הפתולוגיה?

חשוב לשים לב ולשאול "האם בתשובת הפתולוגיה נמצאו מאפיינים ביולוגיים אגרסיביים" כגון גודל הגידול, שוליים רחבים, מיקום בעייתי, מעורבות עצבית , מעורבות בלוטות לימפה ועוד. לעיתים מאפיינים כאלו לאחר כירורגיה, מצריכים טיפול משלים וייעוץ אונקולוגי נוסף לגבי המשך הטיפול ותוכנית המעקב. הכלים של הכירורג או הפלסטיקאי הם כירורגיה, לעיתים נרחבת, ועל כן חשוב לפנות לייעוץ אונקולוגי מקיף שיוכל להציע אופציות טיפוליות נוספות התפורות למידותיו של החולה. גם אם לעיתים מדובר באופציות פליאטיביות, (פליאציה היא גישה טיפולית כוללנית המציעה טיפול תומך למניעת סבל) יילקחו בחשבון כלל המאפיינים של המטופל ואף יוצעו חלופות טיפוליות. חשוב לקבל את כל האינפורמציה מכל הדיספלינות לפני קבלת החלטות קריטיות.

2. מהו פרוטוקול הטיפול המקובל?

טיפולי קרינה בשילוב של טיפול כימותרפי, לאזור הראש-צוואר, דורשים לעיתים הגעה תכופה לטיפולים – אפילו יום יום במשך כחודשיים, לבית החולים. מדובר בטיפולים ממושכים שמלווים לרוב בתופעות לוואי לא פשוטות. כשמדובר במטופל מבוגר מאד, עם מחלות רקע, שקשה לו לצאת מהבית והוא מלווה על ידי בן משפחה – הגעה יומיומית לטיפולים היא מורכבת מאד, ומוסיפה קושי למטופל ולמשפחתו. כשבוחרים טיפול חשוב גם לשקלל את מערך התמיכה המשפחתי של המטופל, וכיום קיימים טיפולים אימונוטרפיים, למשל, שאפשר לקבל רק אחת למספר שבועות. אלו עשויות לסייע בהקלה על הלוגיסטיקה. ניתן לשקול תוספת קרינה מקוצרת בהמשך על פי התגובה.

כמו כן חשוב לבחור מרכז רפואי שקרוב לביתו של המטופל. כאשר יש צורך באשפוז או בתמיכת מיון אונקולוגי, הצורך להגיע במצב קריטי למרכז רפואי אשר מרוחק מביתו של המטופל מיותר ומקשה שלא לצורך. חשוב לבחון האם יש במרכז האונקולוגי הנבחר מומחה, שעבר התמקצעות בסוג הגידול של המטופל ועל פי שני הקריטריונים הללו לבחור את המכון האונקולוגי.

3. מה הן תופעות הלוואי הצפויות?

התערבות כירורגית כרוכה בלא מעט כאבים, בסיכון לזיהום ודימומים, באוכלוסייה מבוגרת החלמה מפצע ניתוחי עלולה לארוך זמן. קיים סיכוי לבצקות וסיבוכים הקשורים בהרדמה. טיפול בקרינה עשוי לגרום לכוויה מקומית וכמובן לחולשה משמעותית. אך עם זאת, הפגיעה הקוסמטית והתפקודית בדרך כלל פחותה מזו של ניתוח. אצל אנשים מבוגרים מאד שנמצאים מראש במצב גופני ירוד ושברירי – חשוב לברר האם קיים טיפול חלופי שתופעות הלוואי שלו, סבילות יותר.

4. האם יש חלופה לניתוח?

במקרים רבים הטיפול המוצע הוא כריתה של הגידול. כשמדובר באנשים מבוגרים מאד, כריתה של הגידול, ובעיקר באזורים רגישים בפנים כמו באוזן או על האף – היא לא עניין של מה בכך. בנוסף, גם ההחלמה קשה ודורשת שיקום, וכן עלולה להוות פגיעה קוסמטית ותפקודית. חשוב לברר מראש אם קיים טיפול חלופי שיכול לחסוך התערבות כירורגית, כמו טיפול אונקולוגי. כמובן יש צורך לברר את התוצאה האונקולוגית של כל אחד מהטיפולים.

5. לשתף בכל המאפיינים:

חשוב לשקף לרופא המטפל את פרטי ההיסטוריה הרפואית של המטופל כולל פרופיל התרופות ותוספי התזונה שהוא נוטל, על מנת לוודא שאין התנגשות ושאין בעייתיות עם הטיפול. לפרטים הללו יש חשיבות מכרעת על ההבנה של הרופא המטפל את המטופל ומצבו הפיזי, והיא גם יכולה להצביע על יכולת ההתמודדות של הגוף וההתאמה לטיפולים שונים.

שאלה נוספת שאפשר לשאול, שהיא מתאימה מאוד כשמדובר בהורה מבוגר, היא מה ניתן לעשות על מנת לשפר את הרווחה הנפשית של המטופל. ידוע כי למצב הריגשי יש השפעה ישירה על המצב הגופני, ובמקרים של חולים אונקולוגים עלולות לעלות תחושות של יאוש, דכדוך, בושה ואף דיכאון. על מנת לסייע למטופל להתמודד, ניתן להציע טיפולים הומאופתיים או מפגשי תמיכה, היכולים להציע הקלה ומשלימים את הטיפול הקונבנציונאלי.

לסיום, הטיפול בהורה אונקולוגי והליוווי שלו בתהליך, מהווים משימה קשה ומורכבת, הן מבחינה רגשית והן מבחינה מעשית. חשוב לקבל את כל המידע האפשרי, וכן לקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים של המטופל, כדי לוודא שהטיפול שייבחר הוא כזה שמותאם באופן אישי.

שירות לציבור. מוגש בחסות חברות מדיסון פארמה.