מטרה

ממאירות סינואזלית (Sinonasal) מסוג Squamous cell carcinoma (SNSCC) היא נדירה ומהווה 3% מגידולי ראש צוואר. האתיולוגיה מגוונת ונוצרת ממגוון סיבות, כולל התמרה ממאירה של פפילומות הפוכות שפירות, חשיפה לקרצינוגנים או לגורמים מגרים, וזיהום בווירוס הפפילומה האנושי (HPV), אשר בסדרות מסויימות נמצא בעד כ‑30% ממקרי ה‑SNSCC. מטרת החוקרים היתה לבדוק את השפעת ה-HPV על ההישרדות של מטופלים עם SNSCC. במחקר שפורסם לאחרונה בעיתון Head and neck, בוצעה אנליזה של מסד הנתונים הלאומי לסרטן (NCDB) של כל מקרי ה-SNSCC שאובחנו בין השנים 2010–2017 והיו להם נתוני בדיקת HPV זמינים. משתנים בעלי משמעות פרוגנוסטית זוהו באמצעות רגרסייה רב-משתנית. לאחר מכן נוצרו קבוצות מותאמות לפי מדד הסתברות (propensity score), בהן הושוו מטופלים HPV‑חיוביים ושליליים באופן מדויק לפי סוג הטיפול וגורמים פרוגנוסטיים משמעותיים נוספים. נבדק הקשר בין מצב HPV לבין הישרדות כוללת של 5 שנים בכל אסטרטגיות הטיפול.
זוהו 1,697 מקרים של SNSCC עם בדיקת HPV; מתוכם, 551 (32.5%) היו HPV‑חיוביים. רגרסיית קוקס רב-משתנית הראתה כי מצב HPV, גיל, מחלות נלוות, גודל הגידול, חדירה לימפווסקולרית (LVI), שלב המחלה ומצב שולי הניתוח קשורים באופן משמעותי לתוצאה. בקבוצת ההתאמה לפי מדד הסתברות, HPV חיובי היה קשור באופן משמעותי להישרדות משופרת בקרב מטופלים שטופלו בכימורדיותרפיה (HR=0.55; 95%CI=0.35–0.87, p=0.01). לא נצפה יתרון הישרדותי בקרב מטופלים שטופלו בניתוח בלבד (HR=0.85; 95%CI = 0.35–2.04, p=0.71), ניתוח עם קרינה (HR=1.38; 95%CI=0.64–3.02, p=0.41), קרינה בלבד (HR=0.40; 95% CI=0.11–1.41, p=0.16), או בקבוצה המשותפת של שלוש אסטרטגיות הטיפול הללו (HR=0.97; 95%CI = 0.57–1.62, p=0.90).
מסקנת החוקרים היתה שממצאים אלו מצביעים על כך שסוג ה‑SNSCC החיובי ל‑HPV עשוי להיות רגיש במיוחד לכימורדיותרפיה. בדיקת HPV שגרתית עשויה להיות מוצדקת כדי לבחון אם גישות טיפול מותאמות, המתמקדות בכימורדיותרפיה, יכולות להועיל למטופלים עם SNSCC חיובי ל‑HPV.

J. R.Oliver, N. C.Wang, R.Alapati, et al., “Improved Survival of HPV-Related Sinonasal Squamous Cell Carcinoma With Chemoradiation Treatment,” Head & Neck48, no. 6 (2026): 1510–1518, https://doi.org/10.1002/hed.70156