27.05.2026 |
מתקצר: ד"ר רועי נוי
סרטני חלל האף והסינוסים הם נדירים והטרוגניים, ומהווים אתגר טיפולי בשלבים מתקדמים עקב מחסור בנתונים לגבי טיפול סיסטמי מתאים. מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שפורסם לאחרונה בעיתון Head and neck, ניתח 83 מטופלים עם קרצינומות חוזרות או גרורתיות של חלל האף והסינוסים, שלא היו מועמדים לטיפול מרפא, וטופלו בצרפת בין השנים 2012–2021 (לא כולל קרצינומות של תאי קשקש [SCC] וקרצינומה אדנואיד ציסטית [ACC]). הנתונים נשלפו ממאגרי REFCOR (הרשת הצרפתית למומחיות בסרטני ראש-צוואר נדירים) וממאגר Onco-Occitanie, אשר אפשרו איסוף מקרים בצורה סטנדרטית.
תתי-הסוגים ההיסטולוגיים העיקריים היו אדנוקרצינומה מסוג אינטסטינלי (42.2%), קרצינומה סינונזלית בלתי ממוינת (19.3%), ונוירובלסטומה אולפקטורית (14.5%). הקוהורט כלל ברובו גברים (85.5%), עם גיל חציוני של 60 שנים בעת האבחנה, ורוב המטופלים קיבלו כקו ראשון כימותרפיה משולבת מבוססת פלטינום (פלטינום-אטופוסיד, פלטינום-5FU) ללא קשר להיסטולוגיה או לפרוטוקול הכימותרפי. משך המעקב החציוני היה 64.5 חודשים. ההישרדות הכוללת החציונית הייתה 13.6 חודשים [10.8; 20.3], וההישרדות החציונית ללא התקדמות מחלה הייתה 5.3 חודשים [4.4; 6.1]. שיעורי תגובה מלאה וחלקית היו 8.3% ו-30.6%, בהתאמה, עם שליטה כוללת במחלה ב-73.6% מהמקרים.
בטיפולי קו שני וקו שלישי, כימותרפיה נותרה הפרוטוקול הנפוץ ביותר (n=48, 84.2% בקו שני; n=28, 87.5% בקו שלישי). טיפולים סיסטמיים אחרים היו פחות שכיחים: אימונותרפיה (n=6, 10.5% בקו שני; אף אחד בקו שלישי) וטיפול ממוקד (n=4, 7% בקו שני; n=7, 21.9% בקו שלישי). בטיפול קו שני, ההישרדות הכוללת החציונית הייתה 10.3 חודשים [5.5; 13.0]. ההישרדות החציונית ללא התקדמות מחלה (PFS) הייתה 3.1 חודשים [2.1; 4.2], שיעור התגובה האובייקטיבית היה 19.5%, ושיעור השליטה במחלה היה 58.6%. בטיפול קו שלישי, ההישרדות הכוללת החציונית הייתה 5.3 חודשים [2.8; 10.1], עם PFS חציוני של 2.5 חודשים [1.8; 3.1].
באדנוקרצינומות הועדפו משטרים של פלטינום-5 FU ופלטינום-טקסאן. בקרצינומות סינונזליות בלתי ממוינות, נוירובלסטומות אולפקטוריות וקרצינומות נוירואנדוקריניות, פלטינום-אטופוסיד היה הטיפול הנפוץ ביותר. שישה מטופלים (7.2%) קיבלו טיפול ממוקד במקביל לכימותרפיה: טיפול נוגד EGFR (n=4) או טיפול נוגד VEGF (n=2). אף מטופל לא קיבל אימונותרפיה; ואף אחד לא נכלל בניסוי קליני.
עד כה, לא אושר טיפול ממוקד או אימונותרפיה עבור קרצינומות סינונזליות, והנתונים הקיימים עדיין מוגבלים. בהסתמך על אקסטרפולציה מנתונים ממחקרים שבוצעו בקרצינומה מסוג SCC של ראש-צוואר (HNSCC), נעשה שימוש בטיפולים כגון cetuximab, pembrolizumab ו-nivolumab עבור SCC של הסינוסים. אימונותרפיה עשויה גם להיות מעניינת, במיוחד עבור SNUC ו-ONB עם מיקרו-סביבה גידולית חיובית , כפי שנבחן בניסוי פאזה II BARON (Bintrafusp Alfa in Recurrent/Metastatic Olfactory Neuroblastoma, NCT05012098).
בקרצינומות סינונזליות בלתי ממוינות (SNUC) זוהתה שכיחות משתנה של מוטציות ב־IDH2 (עד 11%–83% מהמקרים). קיימת כבר תרופה מעכבת IDH2 בשם enasidenib המאושרת לטיפול בלוקמיה מיאלואידית חריפה עמידה או נשנית, וכיום מתקיים ניסוי קליני הבודק אותה בגידולים סינונזליים עם מוטציית IDH2 (NCT06176989). במקרים ללא מוטציית IDH2 (wild-type) נמצאו שינויים גנטיים נוספים כגון מוטציות ב־ ARID1A או אובדן SMARCB1 הקשורים למתחם SWI/SNF המעורב בעיצוב כרומטין. שינויים אלו עשויים להפוך את התאים לרגישים למעכבי EZH2, כגון tazemetostat.
מסקנת החוקרים הייתה כי שיפור הפרוגנוזה מחייב אסטרטגיות חדשות, כולל ריצוף גנומי והכללת מטופלים בניסויים קליניים.
M.Degrange, M.Morisseau, J.Michel, et al., “Systemic Treatments for Recurrent or Metastatic Sinonasal Carcinomas: A Retrospective Multicenter Study,” Head & Neck (2026): 1–11, https://doi.org/10.1002/hed.70303.
Head & Neck (2026): 1–11, https://doi.org/10.1002/hed.70303