ניתוח רובוטי טרנס־אורלי (Transoral Robotic Surgery, TORS) הוא גישה ניתוחית זעיר־פולשנית לטיפול בסרטן תאי קשקש של האורופרינקס ,(OPSCC) אשר נקשרת לתוצאות תפקודיות טובות יותר בהשוואה לניתוח פתוח. עם זאת, היעילות האונקולוגית והתפקודית שלו עדיין שנויה במחלוקת בהשוואה לטיפול קרינתי דפיניטיבי (RT) או כימוקרינה (CRT).

בעבודה שפורסמה לאחרונה בעיתון Head and Neck, בוצע חיפוש שיטתי ב־PubMed, ב־Scopus וב־Embase, ונבחרו מחקרים בהתאם להנחיות PRISMA. הושוו הישרדות כוללת, הישרדות ספציפית למחלה ותפקוד בליעה בין TORS לבין RT או CRT ראשוני, באמצעות מודלים של השפעות אקראיות (random-effects). הפרעות בליעה הוערכו באמצעות מדד MD Anderson Dysphagia Index (MDADI) וסולם Functional Oral Intake Scale (FOIS).

נכללו 15 מחקרים שכללו בסך הכול 6,767 מטופלים 2,423) עברו TORS ו־4,344 קיבלו RT או CRT כטיפול ראשוני). ההישרדות הכוללת הייתה טובה יותר באופן מובהק לאחר TORS (HR 0.51; 95% CI 95%: 0.42–0.62 (p<0.0001 בכל שלבי המחלה, אך לא נמצאה משמעותיות מובהקת בתת־קבוצת חולי HPV חיוביים. לא נמצא הבדל מובהק בהישרדות ללא התקדמות מחלה  (HR 0.81; 95% CI 0.50-(1.29; p=0.374. ציוני MDADI ו־ FOIS לא היו שונים באופן מובהק בין הקבוצות. בהשוואה לערכי הבסיס, ציוני MDADI ירדו בשתי הקבוצות, אך הירידה הייתה כמעט כפולה בקבוצתRT/CRT .

מסקנת החוקרים היתה כי TORS, עם או בלי טיפול משלים, קשור להישרדות כוללת גבוהה יותר בהשוואה ל־RT/CRT דפיניטיבי, וכן לירידה מתונה יותר בתפקוד הבליעה. עם זאת, בשל האופי הלא־אקראי של רוב המחקרים שנכללו, יש לפרש את הממצאים בזהירות. נדרשים מחקרים נוספים לקביעת אסטרטגיות הטיפול האופטימליות בחולי OPSCC ולבחינת השפעת סטטוס HPV על בחירת הטיפול.