ניתוח מיקרוסקופי בלייזר דרך הפה (Transoral Laser Microsurgery) וניתוח רובוטי דרך הפה (Transoral Robot-Assisted Surgery) הם מרכיבים מרכזיים בטיפול משמר איבר בסרטן תאי קשקש של האורופרינקס, אך ההשוואה ביניהם מבחינת יעילות אונקולוגית ותפקודית עדיין אינה חד־משמעית. במחקר שפורסם לאחרונה ב- Journal of Robotic Surgery, בוצעה סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים שדיווחו על תוצאות בקרב מבוגרים עם סרטן אורופרינקס מאומת היסטולוגית, שטופלו באחת משתי השיטות כטיפול טרנס־אורלי ראשוני. התוצאים העיקריים כללו הישרדות כוללת, הישרדות ספציפית למחלה ושיעורי הישנות מקומית־אזורית, כאשר הנתונים אוחדו באמצעות מודלים של השפעות אקראיות.

בסך הכול נכללו 72 מחקרים עם 20,536 מטופלים, מתוכם 19,036 טופלו בניתוח רובוטי ו־1,500 בניתוח לייזר. מאפייני הבסיס היו דומים, עם גידולים בעיקר בשלבים T1–T2 של השקדים או בסיס הלשון ושיעור גבוה של HPV חיובי. ההישרדות הכוללת המאוחדת הייתה גבוהה יותר בניתוח רובוטי לעומת ניתוח לייזר (0.93 לעומת 0.86; p=0.0002), אך ההישרדות הספציפית למחלה הייתה זהה בין השיטות (0.94 לעומת 0.94; p=0.61). לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעורי הישנות מקומית, אזורית או כללית (p>0.05). שיעור שולי ניתוח חיוביים היה 13% לעומת 8% בהתאמה (p=0.16). התוצאות התפקודיות היו דומות בין הקבוצות, כולל שיעורי תלות בהזנה דרך גסטרוסטום, טרכאוסטומיה, הפרעות בליעה ודיבור. שיעורי סיבוכים כלליים ודימומים לאחר ניתוח היו נמוכים ודומים בין הקבוצות.

לסיכום, שתי השיטות מספקות הישרדות ספציפית למחלה מצוינת, שיעורי הישנות נמוכים ותוצאות תפקודיות ובטיחות דומות, כאשר היתרון בהישרדות הכוללת בניתוח רובוטי ככל הנראה משקף הבדלים באוכלוסיות המטופלים ולא עליונות אונקולוגית אמיתית, ולכן שתי השיטות נחשבות אפשרויות מקובלות במסגרת טיפול משמר איבר.