אוסטאורדיאונקרוזיס (ORN) היא סיבוך מאוחר שעלול להיות מטיפול קרינתי (RT) בסרטן ראש וצוואר. אף כי טיפול בפרוטונים מציע התאמה טובה יותר של מינון הקרינה, השפעתו על הסיכון ל־ORN אינה ברורה, במיוחד בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש באורופרינקס (OPSCC). מטרת המחקר היתה לתאר את שיעור ההתרחשות, החומרה והגורמים המנבאים ל־ORN  בקבוצת מטופלים גדולה עם OPSCC  שטופלו בקרינה, ולהשוות בין טיפול בפרוטונים לבין טיפול קרינתי מווסת עוצמה  .(IMRT)

עבודה שפורסמה לאחרונה ב-JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery, הראתה את תוצאותיו של מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל מטופלים רצופים עם OPSCC שטופלו בין ינואר 2013 לדצמבר 2023 במוסד אקדמי גדול בארה"ב. המטופלים קיבלו IMRT או טיפול בפרוטונים. אבחון דרגת ORN בוצע באמצעות סקירה רב-תחומית סטנדרטית. התוצא העיקרי היה שיעור ORN בשלוש השנים הראשונות. ניתוחי Cox זיהו גורמי סיכון ל־.ORN+

במחקר נכללו 1,564 מטופלים (גיל ממוצע 61.5 שנים; 208 נשים [13.3%], 1,356 גברים [86.7%]), מהם 1,389 (88.8%) קיבלו IMRT ו־175 (11.2%) קיבלו טיפול מבוסס פרוטונים. שיעור ORN בכל הדרגות בשלוש שנים עמד על 3.02% (95% CI, 2.22%-4.09%). שיעורי ORN היו גבוהים באופן מובהק לאחר טיפול בפרוטונים לעומת IMRT (6.36% מול 2.69%; HR 2.62, 95% CI 1.39–4.93). בקרב 1,344 מטופלים בטיפול דפיניטיבי, 47 מ־1,210 בקבוצת IMRT (3-שנים, 2.38%) ו־11 מ־134 בקבוצת הפרוטונים (3-שנים, 7.47%; HR 3.62, 95% CI 1.85–7.09) פיתחו ORN. בניתוח רב-משתני, טיפול בפרוטונים (HR 2.92), כימותרפיה במקביל (HR 3.29) ועישון (HR 2.33) היו קשורים באופן עצמאי ל־ORN .ORN בדרגה 3 ומעלה אירע ב־0.67% ולא הראה הבדל בין סוגי הקרינה.

מסקנת החוקרים היתה כי טיפול בפרוטונים היה קשור לשיעור ORN גבוה יותר לעומת IMRT במטופלים עם OPSCC, במיוחד במטופלים שקיבלו טיפול קרינתי דפיניטיבי, אם כי ORN בדרגה גבוהה היה נדיר בשתי השיטות. ממצאים אלו מדגישים את הצורך במחקרים עתידיים לשיפור תכנון המינון והטיפול לצמצום הסיכון ל־ORN בקרב מטופלי OPSCC.