תת־תזונה, השכיחה בקרב חולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר (HNSCC), עלולה לפגוע ביעילות הטיפול האימונותרפי. הבנה האם המצב התזונתי משפיע על התוצאות הקליניות עשויה להדגיש את החשיבות של אופטימיזציה תזונתית טרם תחילת הטיפול. מטרת החוקרים היתה להעריך את הקשר בין מדד מסת הגוף (BMI), השינוי במדד מסת הגוף לפני תחילת הטיפול, ומדד המצב התזונתי הפרוגנוסטי (Prognostic Nutritional Index; PNI) לבין הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) בחולים עם HNSCC מתקדם שטופלו באימונותרפיה.

מחקר עוקבה שפורסם לאחרונה ב- JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery התבסס על רשומות רפואיות אלקטרוניות בתקופה שבין ינואר 2014 לינואר 2024, עם מעקב של עד 3000 ימים, במספר מוסדות אונקולוגיים ברחבי ארצות הברית. נכללו מטופלים ממסגרות טיפול אקדמיות וקהילתיות שאובחנו עם סרטן ראש וצוואר מתקדם מכל הסוגים וקיבלו טיפול אימונותרפי (ניבולומאב, פמברוליזומאב, צמיפלימאב, דורבלומאב, אטזוליזומאב, אבלומאב או איפילימומאב) בין ינואר 2014 לינואר 2024. מטופלים מתחת לגיל 18, מטופלים ללא אבחנה של קרצינומה של תאי קשקש, מטופלים ללא מידע לגבי שלב המחלה או הטיפול, וכן מטופלים ללא נתונים מספקים לחישוב BMI או PNI לפני תחילת הטיפול הוצאו מהמחקר. המדדים שנבדקו היו BMI בתחילת הטיפול, שינוי ב-BMI לפני תחילת הטיפול (ירידה של ≥2% לעומת  BMIיציב  וכן PNI אשר סווג כנמוך (<45) או תקין (≥45). התוצא המרכזי שנבדק היה הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) לאחר טיפול באימונותרפיה.

במחקר נכללו 1108 מטופלים, בגיל ממוצע של 66.2 שנים (סטיית תקן 10.2); מתוכם 236 נשים (21.3%) ו-872 גברים (78.7%). בקרב המטופלים, 214 (79%) חוו ירידה של 2% ומעלה ב-BMI לפני תחילת הטיפול. ירידה ב-BMI נמצאה קשורה להישרדות ללא התקדמות מחלה קצרה יותר, עם יחס סיכון של 1.17 (רווח בר־סמך 95%: 1.02–1.35). חציון ה-PFS היה 271 ימים (טווח בין־רבעוני 121–603 ימים) בקרב מטופלים עם ירידה ב-BMI, לעומת 415 ימים בקרב מטופלים עם BMI יציב. בקרב 471 מטופלים עם נתוני מעבדה זמינים, ל-320 (67.9%) היה PNI נמוך. PNI נמוך נמצא קשור באופן עצמאי להישרדות ללא התקדמות מחלה קצרה יותר, עם יחס סיכון מתוקנן של 1.58 (רווח בר־סמך 95%: 1.39–1.79). חציון ה-PFS היה 213 ימים (טווח בין־רבעוני 98–445 ימים) בקרב מטופלים עם PNI נמוך, לעומת 566 ימים (טווח בין־רבעוני 307–1094 ימים) בקרב מטופלים עם PNI תקין. לעומת זאת, קטגוריית ה-BMI בתחילת הטיפול לא נמצאה קשורה באופן בלתי תלוי ל-PFS.

מסקנת החוקרים היתה כי ירידה ב-BMI לפני תחילת הטיפול ו-PNI נמוך נמצאו כגורמים בלתי תלויים הקשורים להישרדות ללא התקדמות מחלה ירודה יותר, בעוד ש-BMI בסיסי לא נמצא כגורם מנבא עצמאי. ממצאים אלו מצביעים על כך שמדדים דינמיים של מצב תזונתי ומצב חיסוני עשויים להיות בעלי ערך פרוגנוסטי משמעותי יותר מאשר מדדים סטטיים בלבד. שיפור המצב התזונתי לפני תחילת אימונותרפיה עשוי להוות גורם הניתן לשינוי ולשפר את תוצאות הטיפול בחולים עם HNSCC מתקדם.