קרצינומה של תאי קשקש בהיפופרינקס (HPSCC, Hypopharyngeal squamous cell carcinoma) היא מחלה אגרסיבית בעלת פרוגנוזה ירודה. טיפול נאו־אדג'ובנטי (NAT, Neoadjuvant therapy) עשוי לאפשר שימור איברים, אולם קביעת שוליים ניתוחיים בטוחים לאחר NAT מהווה אתגר משמעותי.

מטרת מחקר זה היתה להעריך את הבטיחות של הפחתת השוליים הניתוחיים לאחר טיפול נאו־אדג'ובנטי ב- Tislelizumab  ו- Afatinib בחולים עם HPSCC מקומי־מתקדם, באמצעות השוואת השוליים הפתולוגיים לקבוצת ביקורת שעברה ניתוח ראשוני. מדובר בבחקר עוקבה פרוספקטיבי, חד־מרכזי, מסוג מחקר פיילוט במרכז שלישוני בסין.

נכללו 41 מטופלים עם HPSCC מקומי־מתקדם; 32 קיבלו טיפול נאו־אדג'ובנטי (קבוצת הטיפול) ו-9 שימשו כקבוצת ביקורת שעברה ניתוח ראשוני. קבוצת הטיפול: שני מחזורים של Tislelizumab  בשילוב 6 שבועות של Afatinib. קבוצת הביקורת: ניתוח ראשוני. בשתי הקבוצות בוצעה כריתה עם שוליים ניתוחיים קליניים של 1.5 ס"מ בהערכה בעין המנתח. התוצאים העיקריים היו השוליים הפריפריים הניתוחיים המינימליים (MPSM, Minimal peripheral surgical margin) והשוליים העמוקים הניתוחיים המינימליים (MDSM, Minimal deep surgical margin). התוצאים המשניים כללו תגובה רדיולוגית (RECIST v1.1) ותגובה פתולוגית של הגידול.

בקבוצת ה-NAT נצפה שיעור תגובה אובייקטיבית רדיולוגית של 62.5% (20/32) ושיעור תגובה פתולוגית משמעותית של 50.0% (16/32), כולל pCR ב-28.13% (9/32). השוליים הפריפריים הממוצעים היו גדולים יותר באופן מובהק בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת (3.38 לעומת 1.71 מ"מ; P=.038). גם השוליים העמוקים הממוצעים היו גדולים יותר בקבוצת הטיפול (2.09 לעומת 1.04 מ"מ; P=.029).

מסקנת החוקרים היתה כי טיפול נאו־אדג'ובנטי משולב באימונותרפיה ובטיפול ממוקד הביא להפחתת שלב המחלה (downstaging) ב-HPSCC. השוליים הפתולוגיים הגדולים יותר שנצפו תומכים בכך שהפחתת השוליים הניתוחיים הקליניים לאחר משטר טיפול זה היא, ככל הנראה, בטוחה. משטר טיפול זה עשוי לאפשר כריתות נרחבות פחות, ובכך לתרום לשימור הגרון ולשיפור איכות החיים, ללא פגיעה בבטיחות האונקולוגית. אולם, נדרשים מחקרים גדולים יותר לצורך תיקוף הממצאים.