סרטן בלוטות הרוק (SGC) הוא סרטן נדיר הכולל מעל 20 תת-סוגים שונים, ולמרות שהפרופיל המולקולרי שלו מאופיין כיום בצורה רחבה יותר, הנתונים מהעולם האמיתי לגבי היעילות של טיפולים מותאמי-פרופיל מולקולרי (Molecular-matched therapies, MMTs) עדיין מוגבלים וקיים צורך חיוני בסמנים ביולוגיים מנבאים.

החל משנת 2017 נאספו באופן שיטתי נתונים מהעולם האמיתי של חולי סרטן בלוטות רוק שטופלו במרפאה החוץ-אשפוזית במרכז הרפואי של אוניברסיטת ראדבאוד (Radboudumc) בהולנד. התגובה המרבית הכוללת (Best overall response) לטיפולי MMT הוערכה לפי מדדי RECIST v1.1, וחצוי ההישרדות ללא התקדמות מחלה (mPFS) הוערך באמצעות ניתוח קפלן-מאייר והושווה בין התת-קבוצות המולקולריות השונות באמצעות מבחן Log-rank.

במועד ניתוח הנתונים, נכללו 662 חולי SGC, מתוכם 464 חולים עם מחלה נשנית או גרורתית. בקרב 381 חולים שהציגו לפחות שינוי מולקולרי אחד, 54% קיבלו טיפול MMT, כאשר שיעור הטיפול בקרב חולי (SDC (Salivary duct carcinoma, עמד על 83% לעומת 25% בלבד בקרב חולי (Adenoid cystic carcinoma, ACC). בקרב 110 חולי SDC שטופלו בקו ראשון בטיפולים המכוונים לציר קולטני האנדרוגן, חציון mPFS עמד על 5.3 חודשים (רווח בר-סמך 95%: 3.5–7.2 חודשים) והיה ממושך משמעותית בקרב חולים עם מוטציית HRAS (19.1 חודשים) בהשוואה לחולי HRAS-wild-type (3.8 חודשים; P = 0.007). בטיפול הראשון המכוון ל-HER2 (נכללו 35 חולים), הושג mPFS של 8.5 חודשים ושיעור תגובה אובייקטיבית של 61%, לצד תגובות אובייקטיביות שנצפו גם בטיפולי MMT נוספים כגון Vemurafenib/cobimetinib ב-SDC עם מוטציית BRAF V600E, larotrectinib ב-Secretory Carcinoma עם איחוי גני ETV6::NTRK3, ואימונותרפיה משולבת של ipilimumab/nivolumab ב-Mucoepidermoid Carcinoma עם עומס מוטציות גבוה.

מסקנת החוקרים היתה כי ביצוע בדיקות מולקולריות בחולים עם סרטני בלוטות רוק עשוי לאפשר גישה לטיפולים מותאמי-פרופיל מולקולרי, כאשר תת-קבוצה של מטופלים זוכה לתועלת קלינית משמעותית מאסטרטגיה טיפולית זו.