ד"ר שירלי גרינברג, אונקולוגית בכירה, מנהלת שירות, מכון אלה למלבאום למלנומה ואימונואונקולוגיה

קרצינומה של תאי בסיס - basal cell carcinoma או בקיצור BCC, הינו סרטן עור המהווה את הסרטן השכיח ביותר. מקורו בשכבה הבאזלית של העור, והוא מהווה כ-80% מגידולי העור. למרות שמדובר בגידול סרטני, הוא לרוב מאופיין במהלך קליני איטי וכמעט ואינו שולח גרורות (פחות מ-0.1%). עם זאת, באוכלוסייה בסיכון, כמו מבוגרים מאוד, מדוכאי חיסון, הוא יכול להיות אגרסיבי באופן מקומי, ולגרום להרס נרחב ועמוק של רקמה רכה, סחוס ועצם^1,2.

גורמי הסיכון, בדומה לסרטני עור אחרים, כוללים גוון עור בהיר, חשיפה כרונית ל-UV, היסטוריה של גידולי עור קודמים, חשיפה לקרינה בעבר, דיכוי חיסוני וגיל מבוגר. בנוסף, תסמונות גנטיות, כגון גורלין (basal cell nevus syndrome) או XP (Xeroderma pigmentosum)³.

ה-BCC מופיע לרוב באזורים חשופים לשמש, ולכן שכיח יותר (כ-70%) באזור ראש צוואר^1,2,3. יש מספר צורות היסטופלוגיות של ⁴BCC, השכיחות: (1) BCC נודולרי- הצורה השכיחה ביותר (80%). נגע מורם (פפולה) בעל גוון ורדרד/מבריק ומראה פנינתי⁴. (2) BCC שטחי- נגע שטוח, מהווה כ-15% מה-BCC. שכיח יותר בגברים ובגו. צבעו אדום בהיר ושטחי.BCC  נודולרי ושטחי יכולים להיות בעלי פיגמנט, ואז יכונו pigmented BCC, לעתים עלולים לדמות מלנומה⁴. (3)מורפאה (Morpheaform)/ אינפלטרטיבי- כ-5-10% מה-BCC. נגע דמוי צלקת ללא גבולות ברורים. זוהי צורה אגרסיבית של BCC  והיא נוטה להיות יותר עמידה לטיפולים, עם קושי ניתוחי גבוה (אתגר בהגעה לשוליים נקיים) ואחוזי הישנות גבוהים יותר⁴.

האבחנה מתבצעת על ידי חשד קליני, לרוב על ידי רופא/ת עור ובדיקה גופנית הכוללת דרמוסקופ. מלבד התיאור של הנגעים הנ"ל, יש לחשוד בכיבים כרונים שאינם נרפאים, וגם במקרים אלו לקחת ביופסיה לשלילת BCC (או NMSC). אישור האבחנה מתבצע על ידי ביופסיה.

במחלה מקומית הטיפול העיקרי הינו ניתוחי. מטרת הניתוח היא הוצאה מלאה של הנגע עם שוליים נקיים.
לרוב ניתוח בהרדמה מקומית, כתלות בגודל, מיקום, גורמי סיכון של הגידול. במחלה בסיכון נמוך, הניתוח המועדף הינו אקסזיה עם שוליים נקיים (כ-4 מ"מ). לגידולים שלא עוברים את הדרמיס, ניתן לשקול Curettage and electrodesiccation (C&E) או הסרה ב-SHAVE.
במחלה בסיכון גבוה, נעדיף לבצע ניתוח מסוג מוהס או אקסזיה עם שוליים רחבים יותר⁵.

במקרים מסוימים, ניתן להציע טיפול בקרינה, למשל גידול או מטופל שאינו מתאים לניתוח, אזור קשה לניתוח, הישנות אחרי ניתוח⁵.

במקרים מאוד סלקטיבים של גידולים אפידרמלים שטחיים, ניתן גם להציע טיפול טופיקלי כמו כמו אימיקוימוד או פלואורואורציל⁵.

במחלה מתקדמת מקומית, שאינה מתאימה לניתוח או קרינה דפנטיבית, טיפול הבחירה הינו סיסטמי, והוא כולל קודם כל טיפול במעכבי הדג'הוק (Hedgehog inhibitors)^5-7. ה- Hedgehog pathway הינו מסלול מעבר אותות ביולוגי חשוב, הקשור בדיפרנציאציה של תאים עובריים. ב-BCC יש הפעלה שגויה של מסלול זו התורמת להתפתחות הגידול^6-7. Hedgehog inhibitors הינן תרופות החוסמות מעבר אותות במסלול זה ובכך מעכבות את גדילת הגידול⁷. יש שתי תרופות עיקריות, Vismodegib (Erivedge) ו Sonidegib (Odomzo). שתי התרופות נחשבות בעלות יעילות דומה וגבוהה, ופרופיל תופעות לוואי דומה, ונמצאות בסל לגידולים מתקדמים מקומית ולא נתיחים או גרורתיים⁸.

מחקר ה- ERIVANCE , פאזה II, בדק מתן של Vismodegib למטופלים עם BCC  מתקדם מקומית או גרורתי. המחקר הדגים 50% תגובה לטיפול במחלה גרורתית ו-60% במתקדמת מקומית, עם משך תגובה של  15 ח' ו-26 ח' בהתאמה. כמעט כל המטופלים חוו תופעות לוואי, אבל כ-30% היו בדרגה גבוהה⁹.

מחר ה-BOLT, פאזה II, בדקה מתן של Sonidegib למטופלים עםBCC  מתקדם מקומית והדגים אחוזי תגובה דומים-56%, וכ-70% בהערכה של החוקרים ב-30 יום. התרופה קיבלה אישור FDA למחלה מתקדמת מקומית¹⁰.

מדובר בטיפול פומי הניתן פעם ביום. למרות צורת הלקיחה הפשוטה, מדובר בטיפול בעל פוטנציאל לתופעות לוואי עם רעילות משמעותית. הטיפול עלול לגרום לחולשה ועייפות, שינוי בטעם, דיכוי בתאבון ואנורקסיה עם ירידה במשקל, התכווצויות שרירים, נשרית שיער, הפרעות ביציאות, עליה בתפקודי כליות. לכן, מטופלים הנוטלים את הטיפול צריכים להיות במעקב צמוד, הכולל הערכה קלינית לתגובה לטיפול ותופעות לוואי, וכן בדיקות דם. לפי הצורך, נהוג לבצע הפסקות בטיפול או הפחתות בתדירות, על מנת לאפשר למטופלים המשך טיפול בסבילות סבירה^9-10.

במקרים מסוימים, ניתן להציע טיפול זה כטיפול טרום ניתוח (נאו-אג'ובנטי) על מנת להפוך מטופל לנתיח או להפחית את פוטנציאל הנזק האסטטי/תפקודי שבניתוח. מחקר VISMONEO בדק מתן של Vismodegib כטיפול טרום ניתוחי ב-50 מטופלים, והדגים 70% תגובה לטיפול עם 80% downstaging לאחר טיפול של חצי שנה. במעקב של 3 שנים כ-36% הישנות מחלה¹¹.

Vismodegib נבדק גם כטיפול מניעתי במטופלים עם תסמונת גורלין, שם הדגים ירידה בתדירות הופעת נגעיBCC  חדשים והקטנה של נגעים קיימים¹².

למטופלים עםBCC  מתקדם מקומית או גרורתי, אשר התקדמו על הטיפול ב-HHIs או בעלי סבילות ירודה לטיפול, ניתן להציע אימונתרפיה עם anti PD-1, סמיפלימאב, לפי מחקר פאזה 2. במחקר כ-70% מהמטופלים התקדמו על הטיפול ב-HHI. ל-90% היה גידול באזור ראש צוואר. התגובה הכוללת עמדה על 32% עם 7% של תגובה מלאה (CR), 25% תגובה חלקית (PR) ו-37% מחלה יציבה (SD)¹³.

הטיפול החשוב ביותר הינו האבחון המוקדם. כיוון שמדובר בגידול עורי, ברוב המקרים ניתן לאבחנו בשלב מוקדם, ואז ניתן להציע טיפול עם אחוזי ריפוי גבוהים ופוטנציאל סיבוכים נמוך. חשוב במיוחד לזהות גידולים ואוכלוסיות הנמצאות בסיכון להתפתחות של גידולים אגרסיבים, ולהתאים את הטיפול והשימוש באמצעים השונים על מנת לעלות את סיכוי הריפוי ולהוריד את סיכוי הישנות המחלה. באוכלוסיה/גידול בסיכון גבוה, BCC  שלא מטופל נכון, עלול להביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים וגם לירידה באורך החיים.