אסטרטגיות טיפוליות מונחות על פי שלב הגידול, סטטוס ה-HPVוגורמים נוספים הקשורים לחולה:
- שלב מוקדם :(I-II)ניתן לבצע ניתוח רובוטי (TORS) ודיסקציה צווארית או טיפול בהקרנות, (RT) כאשר הבחירה מבוססת על תוצאות תפקודיות ומחלות נלוות.
- שלב מקומי מתקדם :(III-IV) כימורדיותרפיה (CRT) נשארת הבחירה הראשונית, במיוחד במקרים של OPSCC שלילי ל-HPV. חולים עם OPSCC חיובי ל-HPV, עשויים להפיק תועלת מטיפול דה-אינטנסיפיקציה.
- מחלה חוזרת/מטסטטית: טיפול מערכתית עם כימותרפיה ואימונותרפיה הוא הבסיס לטיפול, עם תרופות ממוקדות חדשות הנמצאות בשלבי ניסוי.
ניסויים קליניים לדה-אינטסיפקיציה: ECOG3311, AVOID TRIAL
- ECOG-3311 ניסוי פאזה II הבוחן אסטרטגיות הפחתת טיפול לאחר TORS בגידולים חיוביים ל-HPV. הניסוי מחלק את החולים לשלוש קבוצות סיכון בהתאם לממצאים הפתולוגיים:
- קבוצת סיכון נמוך: חולים עם גידולים קטנים (T1-T2), קשרי לימפה מוגבלים ,(N0-N1) וללא חדירה חוץ-נודאלית ,(ENE) או חדירה לכלי דם ולימפה. חולים אלו אינם מקבלים טיפול משלים.
- קבוצת סיכון בינוני: חולים עם ENE קטן (≤1 מ"מ), 2-4 קשרי לימפה נגועים, או חדירה לכלי דם ולימפה. חולים אלו מוקצים אקראית לקבלת הקרנה מופחתת (50 Gy) או הקרנה סטנדרטית (60 Gy) ללא כימותרפיה.
- קבוצת סיכון גבוה: חולים עם חמישה קשרי לימפה נגועים או יותר, ENE משמעותי (>1 מ"מ), או שוליים חיוביים בניתוח. קבוצה זו מקבלת כימותרפיה סטנדרטית עם הקרנה במינון סטנדרטי (Gy 60), יחד עם ציספלטין.
תוצאות המחקר הראו כי קבוצות מסוימות של חולים עם OPSCC חיובי ל-HPV, יכולים להפיק תועלת מהפחתת עוצמת הטיפול תוך הימנעות מהרעילות הגבוה של הטיפול ושמירה על תוצאות אונקולוגיות.
מחקר זה הינו מחקר פאזה שניה חד זרועי בו 60 חולים בשלב pT1-pT2 N1-3 עם OPSCC עם HPV חיובי שטופלו בניתוח(TORS) ודיסקציה צווארית. לחולים היו תוצאות פתולוגיות טובות באתר הראשוני (שולי ניתוח שליליים ≥2 מ"מ, ללא חדירה פרינוראלית וללא חדירה לימפואסקולרית), אך היה צורך בטיפול נוסף בהתבסס על מעורבות קשרי לימפה. החולים קיבלו קרינה לאחר ניתוח לאזורים בסיכון בצוואר המעורב (60-66 Gy), ובצוואר שאינו מעורב (54 Gy). האתר הראשוני שעבר כריתה נחשב כמבנה שצריך להימנע ממנו בתכנון ההקרנה לאחר הניתוח. כימותרפיה הוזרקה במקביל לחולים עם התפשטות מחוץ לקשרי הלימפה.
תוצאות המחקר הראו שליטה מקומית של 98.3% על פני שנתיים. חולה אחד (1.7%) פיתח חזרה אזורית בצוואר, ו-2 חולים (3.3%) פיתחו גרורות מרוחקות. מנת הקרינה הממוצעת לאתר הראשוני הייתה 36.9 גרי'. שיעורי התלות בזונדה היו 0% במהלך הקרינה, 3.3% באופן זמני במהלך המעקב, ו-0% במעקב האחרון.
מסקנות המחקר כי בחולים נבחרים אלו קרינה רק לצוואר יכולה להיות שווה מבחינה אונקולוגית תוך כדי הפחתה של תופעות הלוואי וכי מומלץ המשך מחקר בנושא.